"זה היה סבל נוראי"

ילדים רבים במיוחד בני נוער מודאגים מהמראה החיצוני שלהם.

במהלך ההתבגרות הם עוברים שינויים גופניים דרמטיים ומתמודדים עם לחץ חברתי מסוג חדש.

למרבה הצער,המספר גדל והולך של ילדים ובני נוער, הדאגה הזאת הופכת לאובססיה שיכולה להפוך להפרעת אכילה.

(בארה"ב ההפרעות כה נפוצות,כך שמתוך 100 ילדים 2-3 יסבלו מהפרעות אכילה,בעיקר מאנורקסיה ובולמיה)

לצערנו ,בני נוער רבים מצליחים להסתיר את ההפרעה שלהם ממשפחתם למשך חודשים ואפילו שנים.

לאנשים עם אנורקסיה יש פחד עצום מעלייה במשקל וחששות לגבי הגוף שלהם. כתוצאה מכך הם לא יכולים להשאר במשקל תקין.

השבוע נפגשתי לשיחה עם עדן (אנונימי)בת 16 מהעיר חולון שסבלה בעבר מהפרעות אכילה.

קרדיט אתר PIXABAY

מה גרם לך להתחיל עם כל הבלאגן של הפרעות אכילה?

מה שגרם לי להתחיל זה שרציתי להראות כמו כולם, הרגשתי שונה.

כולם בכיתה היו רזות וכשהסתכלתי על עצמי ראיתי שאני "שמנה".

מה עברת במהלך התקופה הזאת?

זה היה תקופה נוראית, תקופה כל כך קשה, בחיים לא חשבתי שאני יגיע למצב הזה וזה לקח אותי למצבים שלא דמיינתי שאני יגיע אליהם.

במקום לצאת ולבלות עם חברים ,ביליתי את החודשיים שלי בבדיקות וטיפולים.

האם מישהו מהמשפחה או מהחברים שם לב לזה?

כן, אמא שלי שמה לב שאני לא אוכלת והיא ראתה שאני חסרת סבלנות, בלי מצב רוח וזה ממש השפיע עלי.

איבדתי את הבריאות שלי וכמעט אבדתי את החיים שלי.

יש משהו שלא תשכחי מהתקופה הזאת?

ברור, כמו שאמרתי בהתחלה זה היה סבל נוראי, זה משהו שילווה אותי כל החיים.

מה היית רוצה להגיד לבני הנוער שחושבים על להיכנס לתוך זה?

אני רוצה להגיד לכם שתשמרו על עצמכם ותהיו שלמים עם הגוף שלכם כי בסופו של דבר אתם תפגעו בעצמכם ולא באף אחד אחר.

אם אתם מכירים בנות או אפילו בנים שחושבים על להרעיב את עצמם תעצרו אותם ואל תתייאשו.

תהיו מי שאתם כי היופי שאנחנו רואים בפרסומות ובמגזינים הוא לא אמיתי.

בואו נשמור על ילדינו לפני שנסכן את חייהם.